ארלוזור (זוריק), בן לאה ונחמיה, מראשוני הישוב, נולד ביום כ”ז באלול תרצ”ג (17.9.1933) בכפר ביל”ו. הוא נקרא על-שם חיים ארלוזורוב, שנרצח באותה שנה. זוריק למד תחילה בבית-החינוך ברחובות, אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-המאוחד ברחובות וסיים את לימודיו בבית-הספר החקלאי “כדורי”. הוא היה תלמיד מצטיין, וכפי שמספרים חבריו: “הלימודים והעבודה במשק לא היוו אצלו שום קושי. בקלות עמד ברמת הלימודים הנדרשת, ובמשק תפס מייד מקום מרכזי. הוא היה דמות מרכזית בחברה, בעל מעמד ומצליח בכל”.
זוריק גויס לצה”ל בספטמבר 1951 והתנדב לנח”ל. כעבור זמן התנדב לקורס טיס ולאחר שסיימו בהצלחה המשיך לשרת בחיל האוויר גם בשירות חובה וגם בשירות קבע. הוא התקדם במהירות בסולם התפקידים והדרגות ולפני מבצע “קדש” נשלח על-ידי חיל האוויר להשתלמות בצרפת, ונמנה עם הטייסים שהביאו לצה”ל את ה”מיסטרים”, את ה”סופר-מיסטרים” ואת ה”מיראז’ים” הראשונים ואף נלחם בהם במבצע קדש ובמלחמת ששת-הימים. זוריק התקדם במהירות בסולם הדרגות ובמרוצת הימים פיקד על שלוש טייסות-קרב. בתחילה פיקד על טייסת “אורגנים”, שגם השתתף בהבאתם ארצה, אחר-כך פיקד על טייסת “סופר-מיסטרים” ואחריה, על טייסת “מיראז’ים”. הוא היה מהבולטים בטייסי חיל האוויר ומפקדיו, ומילא תפקידים בכירים גם במטה חיל האוויר. חברו, בן כפר ביל”ו, סיפר: “אתגר ועוד אתגר, משימה ועוד משימה – אלה הם פרקי חייו של זוריק; דבקות במטרה, תחושת אחריות לבצע בשלמות את שהטיל על עצמו, היו הקו המנחה בחייו. עולמו שפע יעדים ומצוות, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות הדאגה לזולת, שמירת ערך המשפחה כנכס עליון בחברה האנושית, כיבוד המסורת היהודית, ומעל לכל – אמונה בעם ובמדינה. חבריו של זוריק ופקודיו נדלקו ונסחפו במחיצתו, ללמוד ולדעת, לפעול לטוב ביותר ולתת מבלי לקבל. הוא התחבב על כל הסובבים אותו: על פקודיו, על מפקדיו, על חקלאים, על רבנים, על קבלנים, על עובדי ניקיון ועל שומרים”. בשנת 1968 החל ללמוד כלכלה ומנהל-עסקים באוניברסיטת בר-אילן וסיים את לימודיו בהצטיינות. זוריק נשא לאישה את חברתו טלי ויחד הקימו בית חם ונעים, וברבות הימים מנתה המשפחה שישה ילדים. הוא היה אב מושלם ובעל אוהב וגם נערץ. בדרגתו האחרונה, אלוף-משנה, שימש כמפקד בסיס מבצעי של חיל האוויר אי-שם בארץ. ביום הרביעי למלחמת יום-הכיפורים, הוא י”ג בתשרי תשל”ד (9.10.1973) יצא אלוף-משנה זוריק לגיחה מבצעית באזור פורט-סעיד. בשובו מהיעד נפגע מטוסו; הוא נפל ומקום קבורתו לא נודע. השאיר אחריו אישה, שישה בנים ובנות והורים.
בביטאון תנועת המושבים – ”תלמים” פורסמה רשימה עליו, על דמותו ועל מפעלו בחיל-האוויר.
