משה נולד וגדל בתל אביב ולמד בבית הספר החקלאי כדורי. ביולי 1954 התגייס לצה”ל, והתנדב לצנחנים. הוא שובץ בגדוד 890 וצורף לפלוגה ה’. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ולחם בפעולות התגמול ובהן פעולת הסבחה ובמבצע כנרת. בשנת 1956 נשלח לקורס מ”כים חי”ר. כמפקד כיתה השתתף בפעולה כנגד משטרת א-רהווה, בפעולת התגמול בע’רנדל, במבצע לולב ובפעולת קלקיליה. במבצע קדש צנח במיתלה, ולאחר המלחמה השלים קורס קציני חי”ר. בתום הקורס שב לצנחנים כמפקד מחלקה. לאחר מכן השתחרר מצה”ל, אולם עד מהרה שב לשירות, והוא כבר סרן, והיה ממקימי סיירת מטכ”ל. משה הוביל את לוחמיה במבצע הראשון שערכה היחידה מעבר לגבול, בחדירה עמוקה לסוריה.
לאחר מכן השתחרר בשנית והיה לחוקר פרטי. בהמשך עבד כמאבטח באל על, ובשנת 1965 לקח חלק במבצע לחיסול הרברטס צוקורס. בשנת 1970 התגייס למוסד, אומן על ידי צבי מלחין ושירת בתפקידי שטח מבצעים כלוחם ומפקד. משפרצה מלחמת יום הכיפורים שב ארצה משליחות מבצעית, הצטרף לאוגדת שרון ולחם בחזית הדרום. בין היתר פיקד לוין בשנת 1982 על מבצע מעקב אחר מרקוס קלינגברג. ראש המוסד שבתאי שביט, בעברו פקודו של משה בסיירת מטכ”ל, מינה אותו לתפקיד ראש אגף המבצעים במוסד. בעת שמילא תפקיד זה חלה במחלת הסרטן ובשנת 1994 נפטר. ארבעה ימים לפני מותו העניק לו שביט צל”ש על מבצע מיוחד עליו פיקד. משה נקבר בבית הקברות קריית שאול.