בן חנה וחיים. נולד ביום ט”ז בתמוז תש”ב(1.7.1942) בגבעתיים ושם אף למד בבית-הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים לא אבה חזי לעשות במסגרת תיכון-עירוני רגיל והתעקש ללמוד בבית-הספר החקלאי ‘כדורי’, כהכשרה לחיים חקלאיים. שאיפתו זו עלתה בקנה אחד עם חברותו בתנועת ‘הנוער העובד והלומד’. תנועה שראתה כיעד מרכזי הצטרפות לקיבוץ והגשמת חיים של עבודה ושיתוף. חזי קיבל את מבוקשו ויצא מבית הוריו לפנימייה. לא נדרש זמן רב מדי כדי שגם ב’כדורי’ יכירו את התזזית ואת האנרגיה הבלתי נדלית של הנער מגבעתיים. חזי היה מעורב מאוד בכל הפעילויות, מוויכוחים עקרוניים ועד קטטות בין ‘אליפים’ ל’ביתניקים’.
עם סיום הלימודים ב’כדורי’ באוגוסט 1960 הצטרף לגרעין נח”ל מוצנח, שיועד לקיבוץ מלכיה ונכנס ברצינות ובנכונות רבה להרפתקת הקיבוץ, שהפך במשך הזמן לטבע שני והיה מאז לאורח חייו של חזי. הוא האמין מאוד ברעיונות הקיבוץ ואם כי היו לו השגות והתחבטויות באשר לאופן יישומם, או כפי שניסח זאת בעצמו – היו הרבה חודי סכינים בדרך – הרי שהאמונה הבסיסית בצדקתה של הדרך הובילה אותו להדריך מטעם הקיבוץ שני גרעיני נח”ל צעירים וכן לרכז את קן גבעתיים.
תוך כדי ריכוז אחד מגרעיני ההשלמה למלכיה פגש חזי את ציפי, חניכה בגרעין, ובאפריל 1967 נישאו השניים בקיבוץ. בדצמבר באותה שנה נולד בנו הבכור של חזי, איתן וכשנה וחצי אחריו נולד הבן השני עמרי. בשש-עשרה שנותיו כחבר מלכיה עבד ברפת, בריכוז בנייה ובריכוז תרבות והיה במשך שנים מזכיר הקיבוץ. תקופה ארוכה עסק בכתיבת פזמונים, שירים, מחזות ופיליטונים ואף נהג לביים הצגות ומערכונים, לאפר ולעצב תלבושות.
ב- 1979 עברה המשפחה – שמאז הולדת דפנה ב- 1974 מנתה כבר חמש נפשות – לקיבוץ חצרים, וחזי יצא ללמוד הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת באר שבע. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות והחל לעסוק בנושא תכנון ובקרת איכות במפעל ‘נטפים’ של הקיבוץ. ובתוקף תפקיד זה היה אף חבר בוועדות בינלאומיות מטעם איגוד התעשייה הקיבוצית.
בשנת 1980 נולדה בתו הרביעית של חזי נועה. לאורך כל השנים, לצד כל הפעילויות ואינספור התפקידים והעיסוקים של חזי, היתה בעיניו תמיד המשפחה דבר ראשון במעלה. מוקד להשקעת תשומת-לב וכוחות וכן מקור לשאיבת כוחות, גב איתן. חזי היה בעל ואב אוהב, מסור ומטפח.
ביום י”ט בטבת תשמ”ו (30.12.1985) במהלך שירות מילואים, נפל חזי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ חצרים. השאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים ואחות – רותי.
משפחתו, חבריו וקיבוצו הוציאו לאור חוברת זיכרון שעיקרה שירים, מערכונים, מאמרים ומכתבים שכתב חזי וכן, מכתבי חברים, מפקדים ומכרים שכתבו עליו. מהחוברת עולה דמותו הרב צדדית של חזי.
