בן חביבה ושלמה, נולד ביום י’ באלול תשי”ג(21.8.1953) במושב ארבל שבגליל התחתון, בן שני למשפחת ענוים, שנמנית עם מייסדי המושב. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר “הקוצר” בכפר חיטים. בבית-הספר “כדורי” השלים את לימודיו התיכוניים. אלון היה חניך תנועת “הנוער העובד” ואהב לקרוא ולטייל בארץ.
בהתגייסו לצה”ל התקבל לסיירת שריון והשתתף במלחמת יום הכיפורים. הוא נלחם משני צידי תעלת סואץ ואף נפגע במערכה. עם סיום שירותו חזר למושב. בזמן הראשון עבד במחלבה השיתופית ואחר-כך הקים משפחה ומשק חקלאי וגידל בו פרחים ומטעים. לאלון ולאשתו נחמה נולדו שני ילדים. כאשר גויס למבצע שלום הגליל היה ביתו בשלבי בנייה, אך למרבה הצער לא זכה להשלימו.
רכב הסיור שבו נסע אלון ביום ב’ בתמוז תשמ”ב (24.6.1982) עלה על מוקש. שניים מחבריו נהרגו במקום. מפקדו, גד ערן, ניכווה קשות ונפטר מקץ שבועיים. אלון נפצע קשה ונפטר כעבר כמה שעות. בן 29 היה במותו. הוא הובא למנוחת עולמים במושב ארבל. הניח אשה, שני ילדים, הורים וארבעה אחים ואחיות.
מפקדו כתב למשפחתו: “אלון היה חייל טוב ומסור ואהוב על חבריו ומפקדיו. הוא מילא את תפקידו בנחישות”.
אנשי היחידה בסיוע המשפחות השכולות וגורמים נוספים הקימו אתר לזכרם ביערות אשתאול, “אתר הארבעה”, ובו פינת-נוי ומצבת זיכרון על שם ארבעת הנופלים. אחד מידידי המשפחה קרא לבנו אלון לזכרו.
