בן שמואל ואיטה. נולד ביום כ’ בניסן ת”ש(24.4.1940) ביבנאל. עודד גדל בבית הוריו החלוצים ועובדי אדמת ארצם וסיים את בית-הספר החקלאי על-שם כדורי. צנוע היה ושקט ומסור כחקלאי בעבודותיו במטע. בשעות-הפנאי שלו עסק בלימוד המתימטיקה וקרא בספרות – בעיקר בספרי-היסטוריה. גם לצילומי-טבע הקדיש הרבה מזמנו הפנוי כי היה בעל עין בוחנת והסתכלות חדה. לצה”ל גויס בשנת 1958 ולאחר שיחרורו מן הצבא היה יוצא למילואים מדי פעם. גם לפני מלחמת ששת הימים היה כן, עם ראשוני המגויסים גויס ליחידתו ותקופת-מה חנה לא הרחק מן המשק. אז היה מבקר במטע, מצטרף לארוחות העובדים ומביא עמו את חבריו ליחידה. בראשית הקרבות נמצא ברצועת עזה ובשעות-הבוקר של היום הראשון לקרבות, הוא כ”ו באייר תשכ”ז (5.6.1967), נכנסה יחידתו לחן-יוניס. גי’פ הסיור, אשר בו נמצא, נפרד מן הכוח העיקרי ונכנס אל דרך צדדית ואז נפתחה עליו אש מכל הכיוונים. עודד שהיה מופקד על המקלע ישב במושב מאחוריו בפגוע בו צרור הוטל אל הרכב ששותק וכך מצא את מותו. הניח אשה בהריון. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות אשר בקיבוץ רביבים, אשר עם חבריו נמנה. בעזבונו נמצאים הרבה צילומי- טבע ואף תמונות גדולות שהוצגו בתערוכה. קיבוץ רביבים הוציא לאור חוברת לזכרו ולזכר זוהר מימיס בשם “שניים ממשפחה”. בחוברת של הקיבוץ המאוחד “אשר נפלו במלחמה” הובא דברים עליו. ב”גוילי אש”, כרך ד’, ילקוט-עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.
