בן לאה ומשה, נולד ביום י”ז בתמוז תרצ”א(2.7.1931) במושב מרחביה ולמד כ10- שנים בכפר ילדים. הוא המשיך ללמוד בבית- הספר החקלאי “כדורי”, שם השתלם בחקלאות והתכונן לחיי עבודה, שאליה היה קשור משחר ילדותו. היתה לו גם נטייה למלאכה, אך לא הספיק לטפחה. תמיד ראוהו מהלך בצדי דרכים, צנוע, מסוגר בעצמו, עושה את דרכו בבטחה ובהתמדה, ללא התרברבות, ללא ברק חיצוני. היה בן-עמק אמיתי, פשוט כאדמה אותה עבד, אך אלה שידעוהו מקרוב הופתעו והוקסמו מאישיותו ותכונותיו הנפלאות. משהו נוגה ריחף על פניו הטובים, וכזה היה גם חיוכו. אולם רבה היתה גם עליצותו וחדוות-העלומים אשר גרפה אחריה גם את האחרים.
בראשית מלחמת-העצמאות היה חיים בן 16.5 בלבד. הוא הפסיק את לימודיו והתגייס לשורות הפלמ”ח לחטיבת “יפתח”. הוריו ניסו לשכנעו שהוא צעיר מדי לכך, אך לשווא. “אינני יכול לשבת בבית בשעה שנשפך דם כה רב,” אמר. חיים נלחם בחזיתות הגליל ובאזור המרכז. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת “יפתח” לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע “דני”, ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד “העמק” את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה, ביום י”א בתמוז תש”ח (18.7.1948), בשמשו כמקלען, נפגע חיים בבטנו וברגליו, ונפטר מפצעיו. בן 17 היה במותו.
ביום י”א באדר תש”י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
